רקח נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין פגיעה ברכב.

ביום 30.09.09 נסע התובע ברכב מסחרי מסוג רנו בכביש גהה לכוון צפון. אותה עת בדיוק נסע גם הנתבע 2 במשאית לאותו כוון. תוך כדי נסיעתם אירעה התנגשות קלה בין הרכבים, במהלכה פגע חלקו האחורי השמאלי של מרכב המשאית בה נהג הנתבע 2 בחלקו הימני של רכב התובע. לרכב הנתבע 2 לא נגרם כל נזק אולם לרכבו של התובע נגרם ונגרם, שלכן הוגשה תביעה זו.

בכתב התביעה טוען התובע, כי המשאית בה נהג הנתבע 2 ניסתה להשתלב בנתיב הנסיעה וכך אירעה הפגיעה. התובע טוען איפוא, כי הנתבע 2 אחראי לאירוע ועותר לחיוב הנתבע 2 והנתבעת 1, היא מבטחת רכבו של הנתבע 2, לפיצוי על נזקיו. נזקים אלו מתבססים על דוח שמאי ומסתכמים בסך של 7,645 ש''ח אליהם מבקש התובע להוסיף גם את שכר השמאי, הפסד ימי עבודה ונזקים כלליים. סך התביעה עומד על 12,895 ש''ח.

לטענת הנתבעים, בעת נסיעת שני הרכבים, היה הנתבע 2 בנתיב הימני ביותר בכביש בו קיימים שלושה נתיבים, בעוד התובע היה אף הוא בנתיב הימני ומאחורי משאיתו של הנתבע 2. תוך כדי נסיעה הבחין הנתבע 2, לגרסתו, בטרקטור הנמצא בצד הדרך, והדבר חייב אותו סטיה לנתיב השמאלי יותר. הנתבע 2 טוען כי ביצע את הסטיה תוך כדי איתות ולאחר וידוא כי תנאי הדרך מאפשרים זאת, אולם תוך כדי זאת ביצע לפתע התובע ניסיון לעקוף את המשאית בחוסר זהירות ובגין זאת פגע ברכבו של הנתבע 2. הנתבעים כופרים איפוא באחריות ובנוסף, כופרים גם בתחשיבי הנזק של התובע.

התובע והנתבע 2 העידו בפני וחזרו על גרסתם לאירוע. בעדותו, אישר התובע כי אכן, הפגיעה ברכבו של הנתבע 2 הייתה בחלקו האחורי השמאלי של מרכב המשאית, כטענת הנתבע 2. התובע ניסה להסביר תוך שימוש בדגמים של מכוניות את האופן בו התרחשה הפגיעה ברכבו.

בעדותו בפני טען התובע כי האירוע נשוא התביעה התרחש כאשר ביקש הנתבע 2 לסטות ימינה, אך לאחר שהחל בסטיה חזר בו ככל הנראה וסטה שמאלה. לפי גרסה זו, כתוצאה מאותה סטיה אירעה הפגיעה. כאשר זו גרסתו של התובע, אין כל אפשרות להבין כיצד התרחשה הפגיעה דווקא בחלק השמאלי האחורי של רכב הנתבע 2. לו אכן סטה הנתבע 2 תחילה ימינה ולאחר מכן שמאלה, הדעת נותנת כי הפגיעה שתתרחש תהיה דווקא בחלקו השמאלי הקדמי של רכב הנתבע 2. לא עלה בידי להבין כיצד תתכן פגיעה דווקא בחלק השמאלי האחורי וגם ניסיונותיו של התובע להצביע על אפשרות תיאורטית למצב שכזה, כאשר רכב הנתבע 2 מזגזג שמאלה וימינה, לא הגיונית בעיני ובוודאי שאינה מאפשרת קבלת גרסת התובע.

זאת ועוד, כאשר יש הבדלי גרסאות בין צדדים, לעיתים אין מנוס מבחינת דקויות הגרסה בניסיון להתחקות אחר חקר האמת.

בכתב התביעה ובהודעתו לחברת הביטוח טען התובע כי הפגיעה התרחשה כאשר ניסה הנתבע 2 להשתלב בנתיב בו נסע הוא. לא בכתב התביעה ולא בהודעה לחברת הביטוח טען התובע כי הנתבע 2 הקדים ופנה ימינה ולאחר מכן שב ופנה שמאלה. גרסה זו הועלתה רק בדיון שבפני.

בנסיבות העניין איפוא, אינני יכול לקבל את גרסת התובע ולמצער, לא הוכיח התובע את טענתו לאחריות הנתבע 2 ברמה הנדרשת ממנו כתובע, המבקש להוציא מחברו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בכתב התביעה הוסיף התובע על נזקיו הישירים גם תביעה להפסד ימי עבודה בסך של 700 ש''ח ליום. מן הראוי איפוא, כי משנדחתה התביעה יישא גם התובע בהוצאות אלו אשר גרם לנתבעים.

אני מחייב איפוא את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים בגין הליך זה בסך של 250 ש''ח לכל אחד מהנתבעים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: